בין הסתו לחורף התחילה עונת העכברים. טוב, גרים ביישוב כפרי עם שדות סביב, מה מצפים?
אני למשל מצפה שהם לא ייכנסו להתארח אצלי בבית. נכון שאצלי חמים ונעים ושיש המון מקומות מסתור אבל האוכל לעומת זאת לא משהו... הוא בעיקר במקרר... למנוע מאורחים לא רצויים להשתתף איתנו. זה לא שאנחנו לא אוהבים אותם, יש מספיק מקום בחוץ...
אחרי שבמשך שבועיים ראינו בעיקר בלילות משהו עם זנב מתרוצץ אצלינו, כמו שאיתי הגדיר את היצור - ג'וק עם זנב, תמיר הביא מלכודות ונקניקים שווים. אבל כנראה שמדובר בעכבר או במשפחה שלמה של עכברים צמחוניים, הנקניקים נשארו שלמים.
אתמול בלילה שוב נצפה ג'וק עם זנב מתרוצץ שלא במקומו...
הפעם הוצאה מלכודת בלי נקניק והעכבר נלכד (עכבר חסכוני...). איתי התחיל להתרוצץ ברחבי הבית ולהודיע בקולי קולות שנלכד עכבר. אני לא יודעת מי היה יותר מפוחד ונרגש מהארוע - איתי או העכבר. נוגה לעומת זאת חשבה שהוא מאוד חמוד שאפשר להשאיר אותו כחיית מחמד חדשה. המאורע התחיל דיון שלם האם לשחרר או להמית? היו שתי אסכולות בבית, ובסוף תמיר עשה את מה שחשב לנכון.
כנראה הצעקות של איתי השפיעו על תת המודע של גיא, שהתעורר בשלוש לפנות בוקר לשתות ודמיין עכבר מתחת לשולחן שבדיעבד הסתבר שמדובר בנעל ספורט שעמדה לתומה מתחת לכיסא. הדמיון הפעיל את הצעקה אבא, אמא, עכבר!
התעוררנו, והתלבטנו האם מדובר בצעקת שווא או צעקת אמת. תמיר נגש לבדוק וגילה שמדובר בצעקת אמת שהיא שווא.
אישית, אני מעדיפה לצור עכברים, כאלה שלא מתרוצצים בין הרגלים, צבעוניים ולא רק אפורים...
ובעקבות המצב נפתח דיון חדש - בעד ונגד חתול (בנוסף לסימה שהיא יצור הולך על 4 ממשפחת הכלביים)
מה דעתכם?
לשימושכם מספר הדרכות להכנת עכברים שכן רוצים שיטיילו אצלנו בבית ושום חתול לא יתעסק איתם ;)
אני למשל מצפה שהם לא ייכנסו להתארח אצלי בבית. נכון שאצלי חמים ונעים ושיש המון מקומות מסתור אבל האוכל לעומת זאת לא משהו... הוא בעיקר במקרר... למנוע מאורחים לא רצויים להשתתף איתנו. זה לא שאנחנו לא אוהבים אותם, יש מספיק מקום בחוץ...
אחרי שבמשך שבועיים ראינו בעיקר בלילות משהו עם זנב מתרוצץ אצלינו, כמו שאיתי הגדיר את היצור - ג'וק עם זנב, תמיר הביא מלכודות ונקניקים שווים. אבל כנראה שמדובר בעכבר או במשפחה שלמה של עכברים צמחוניים, הנקניקים נשארו שלמים.
 |
| בובת עכבר לתינוק באטסי |
 |
| הכנת בובת עכבר |
אתמול בלילה שוב נצפה ג'וק עם זנב מתרוצץ שלא במקומו...
הפעם הוצאה מלכודת בלי נקניק והעכבר נלכד (עכבר חסכוני...). איתי התחיל להתרוצץ ברחבי הבית ולהודיע בקולי קולות שנלכד עכבר. אני לא יודעת מי היה יותר מפוחד ונרגש מהארוע - איתי או העכבר. נוגה לעומת זאת חשבה שהוא מאוד חמוד שאפשר להשאיר אותו כחיית מחמד חדשה. המאורע התחיל דיון שלם האם לשחרר או להמית? היו שתי אסכולות בבית, ובסוף תמיר עשה את מה שחשב לנכון.
כנראה הצעקות של איתי השפיעו על תת המודע של גיא, שהתעורר בשלוש לפנות בוקר לשתות ודמיין עכבר מתחת לשולחן שבדיעבד הסתבר שמדובר בנעל ספורט שעמדה לתומה מתחת לכיסא. הדמיון הפעיל את הצעקה אבא, אמא, עכבר!
התעוררנו, והתלבטנו האם מדובר בצעקת שווא או צעקת אמת. תמיר נגש לבדוק וגילה שמדובר בצעקת אמת שהיא שווא.
אישית, אני מעדיפה לצור עכברים, כאלה שלא מתרוצצים בין הרגלים, צבעוניים ולא רק אפורים...
ובעקבות המצב נפתח דיון חדש - בעד ונגד חתול (בנוסף לסימה שהיא יצור הולך על 4 ממשפחת הכלביים)
מה דעתכם?
לשימושכם מספר הדרכות להכנת עכברים שכן רוצים שיטיילו אצלנו בבית ושום חתול לא יתעסק איתם ;)
 |
| הכנת עכברים מנייר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה